יש תפיסה מקובלת שביטוח אחריות מקצועית הוא ביטוח המיועד למספר מצומצם של בעלי מקצוע, כמו למשל רופאים, עורכי דין או רואי חשבון. ההנחה היא שמי שעוסק במתן שירות בעל משמעות הרת גורל ללקוחות שלו עלול לעשות טעות, שיכולה לעלות ללקוח שלו במחיר (בריאותי או עסקי) כזה שצפוי שיגרור אחריו תביעת נזיקין. מעט מאוד אנשים חושבים שגם מעצב בעל סטודיו ביתי לגרפיקה עשוי למצוא את עצמו נתבע על 'רשלנות מקצועית' בהיקף של עשרות או מאות אלפי שקלים.
האמת היא שהתפיסה הזו שגויה לחלוטין ואם אתם עוסקים בתחום הפרסום, ההוצאה לאור, הטלוויזיה, הקולנוע או המוזיקה ואין ברשותכם פוליסה שמכסה אתכם בפני רשלנות מקצועית, כדאי שתקראו את הדברים הבאים בעיון ותראו בהם קריאת השכמה.
הסכנות של העידן הדיגיטלי
התפיסה הרווחת אותה תיארנו לא נוצרה בחלל ריק, למעשה במידה היא מהווה תיאור נאמן של המציאות לאורך רוב התקופה המודרנית. הבעיה היא שהתפיסה התקבעה, אבל המציאות השתנתה מהיסוד. המעבר מעולם של טכנולוגיה אנלוגית לעידן הדיגיטלי שמושתת על שיעתוק ושכפול הפך הרבה מאוד ענפים ומקצועות הנתפסים כ'תמימים' למקצועות 'מסוכנים', החשופים תדיר לתביעות בעיקר סביב הפרות של זכויות יוצרים וסוגיות אחרות הנוגעות לקניין רוחני.
בשנים הראשונות בהן התפתחה והשתכללה רשת האינטרנט, לא רבים נתנו את דעתם לסוגיות של קניין רוחני והפרה של זכויות יוצרים. הרשת נתפסה כאוטונומיה בסגנון המערב הפרוע. אזור אקס-טריטוריאלי בלי חוקים ובלי רגולציה. באותם שנים התיאור הזה לא היה רחוק מהמציאות. החקיקה שהותאמה למציאות אנלוגית היתה לעיתים חסרת שיניים כשזה הגיע לאינטרנט. אבל תוך זמן קצר הלקונה החוקית הזו טופלה. למעשה, הפוקוס הרב שעוררו סוגיות הקניין הרוחני במציאות הדיגיטלית פיתחו מאוד את תחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני בכלל. וכך גם תעשיות יותר מסורתיות כמו עולם העיתונות, המו"לות והדפוס, נדרשות להתנהל בצורה הרבה יותר זהירה ואחראית מאשר בעבר.
קו דק בין השראה להעתקה
נחזור לדוגמה של המעצב ההיפותטי. הוא מחפש רעיון חדשני ללוגו ובאמצעות שיטוט באינטרנט נתקל בלוגו של חברה עלומה מדייטון אוהיו, שהקונספט הגרפי שלו יכול לעבוד מצוין ללקוח שלו ברמת גן. הוא כמובן לא מעתיק ממש, אלא משנה קלות את הגוון ואולי מוסיף גם קו תחתון. אחרי הכול מה הסיכוי שמישהו יגלה את מקור ההשראה שלו? מה שחשוב זה שהלקוח ממש מרוצה מהתוצאה. הלקוח יהיה פחות מרוצה כאשר הוא יקבל מכתב מעורך דין שדורש ממנו להפסיק להשתמש בלוגו וידרוש פיצוי כספי. הזעם שלו יופנה, בצדק, כלפי המעצב ההיפותטי שלנו, שאם אינו מבוטח בביטוח אחריות מקצועית 'מולטימדיה' ימצא את עצמו בצרות צרורות.
סיפורים מהסוג הזה או דומים לו (שימוש בתמונה או בקטע מוזיקלי ללא אישור או חריגה מתנאי שימוש של רישיון תוכנה וכו') הם חלק מהמציאות היומיומית, ובעידן הדיגיטלי, בו שכפול ופרסום נעשים לעיתים בהיסח הדעת, גם חברות וארגונים אחראיים ושומרי חוק עשויים למעוד. הפתרון האחראי והמשתלם הוא ביטוח אחריות מקצועית מולטימדיה שמכסה את העסק או איש המקצוע במקרים של הפרת זכויות יוצרים ושימוש ללא היתר בקניין רוחני של גורם אחר.
