המדריך המקצועי לביטוח של חברות סטארט אפ

ישראל ידועה בתור: 'הסטארטאפ ניישן' ואכן כמות חברות הסטארטאפ הישראליות מאז ימי צ'קפוינט ועד Waze היא סיפור הצלחה חסר פרופורציות. מובלאי, דיסק און קי, ICQ ועוד מאות פיתוחים טכנולוגיים ששינו את פני העולם והציבו את ישראל כמדינה מובילה בחזית הטכנולוגית. אחרי שזה נאמר, אסור לשכוח שבשדה האכזרי של הסטארטאפים על כל מיזם מצליח שעושה אקזיט ומגיע לכותרות, מאות מיזמים אחרים נופלים בדרך. הערכות מדברות על כך שבערך 600 חברות סטארטאפ וטכנולוגיה נסגרות מדי שנה. גם החברות שמצליחות לפלס את דרכן אל השוק, לא בהכרח מלקקות דבש וחשופות להרבה סוגים של איומים וסיכונים. מעטפת ביטוח שתפורה היטב תצמצם חלק מהחשיפה הזו. בסקירה קצרה זו נציג בפניכם את סוגי הביטוח שכל חברת סטארטאפ ומיזם טכנולוגי צריכים.

ביטוח מבנה, תכולה חבות צד ג' וחבות מעסיקים

לפני שנצלול לביטוחים הרלוונטיים בעיקר לחברות סטארטאפ, נזכיר שבסופו של יום חברת סטארטאפ היא חברה וככזו היא חשופה לסכנות שכל חברה או עסק אחר חשופים להן. לכן חבילת ביטוחי הבסיס תכלול ביטוח למבנה בו ממוקמים המשרדים ויחידות הפיתוח.

ביטוח מבנה לעסק, כמו כל ביטוח מבנה, נועד לתת מענה למקרה בו המבנה יינזק (שריפה, הצפה, חבלה או נזקי טבע) – המענה יכול להיות פיצוי שנועד לשפץ ולשקם את העסק או לשכירת מבנה חלופי. התאום הסיאמי של ביטוח המבנה, הוא ביטוח התכולה, שבנגזרת העסקית שלו מתייחס לציוד (כל דבר מריהוט עד מערכות ממוחשבות) של העסק (שבמידה שהמבנה יינזק באירוע כמו שריפה או הצפה, סביר שגם הציוד ייפגע).

ביטוחי המבנה והתכולה נועדו לתת מענה למקרה של פגיעה בחלל הפיזי של העסק, ביטוח צד ג' משלים אותו בכך שהוא מבטח את מי, שחלילה, ייפגע בתחום העסק. זה אולי נראה טריוויאלי אבל בעניין הזה חוק מרפי מלמד שלא מומלץ לסמוך על המזל. מספיק שמבקר במשרד מחליק בדרך לשירותים ונחבל בברך, וסטארטאפ או לא סטארטאפ, החברה חשופה לתביעת נזיקין. ביטוח חבות צד ג' מכסה את החברה בכל מקרה שמבקר או עובר אורח נפגע בתאונה בתחומי העסק.

מרכיב ביטוחי נוסף שכדאי שכל עסק יכלול, ודאי כאשר מדובר על עסק שלב הפעילות בו כולל קבלת קהל ונוכחות קבועה של לקוחות כמו במקרה של מסעדה או גן ילדים, הוא ביטוח צד ג' שמכסה את בעל העסק במקרה שלקוח או עובר אורח נפגע בתאונה בתחומי העסק. לפעמים, אירוע שטותי, כמו לקוח שמחליק על הרצפה ונפצע יכול להפוך לתביעת נזיקין שעלולה לסבך את העסק. ביטוח מבנה שכולל גם חבות לצד שלישי מקטין מאוד את החשיפה לסכנה מהסוג הזה.

עוד פוליסה חיונית שהיא בגדר ביטוח חובה לכל חברה זה 'ביטוח חבות מעסיקים'. מאחר שכל פגיעה, תאונה או אירוע במסגרת העבודה ואפילו בדרך לעבודה עשויים להיות מוגדרים כתאונת עבודה, ביטוח חבות מעסיקים מבטיח את החברה ועובדיה במקרה כזה. מדובר בביטוח שדומה לביטוח תאונות אישיות וכולל גם מרכיב ריסק (למקרה, שחלילה, עובד ימצא את מותו בזיקה לעבודה).

ביטוח אחריות מקצועית וחבות מוצר

ביטוח האחריות המקצועית וחבות מוצר מכניס אותנו כבר לטריטוריה הייחודית של חברות סטארטאפ.  בסטראטאפ יש בדרך כלל רעיון למוצר חדש (תוכנה או מוצר ממשי, ובהמשך נעמוד על ההבדלים בצורך הביטוחי בין השניים) שאותו החברה מפתחת ולבסוף משווקת. רעיון שבתיאוריה נראה מצוין יכול בשלב המעשי להיתקל בבעיות שונות ואף לחשוף את החברה לתביעות. למשל, אם חברה מפתחת תוכנה מהפכנית לתחום מסוים ובהמשך מתגלה שיש כשל בטיחות קריטי שגרם נזק ללקוח שחושף אותה לתביעת ענק. כאן מגיעה ההבחנה בין מוצר שהוא תוכנה שלרוב פוטנציאל הנזק שלו הוא כספי בלבד, לבין מוצר ממשי שכשל בו עלול לגרום לנזק פיזי (למשל, סמארטפון שבעיה מובנית בו גורמת לקצר חשמלי שעלול לחולל שריפה). בעוד שבמקרה  של מוצרי תוכנה ניתן, בדרך כלל, להסתפק בביטוח אחריות מקצועית מסוג TECH, חברות שמשווקות מוצר פיזי צריכות להוסיף לפוליסה רכיב ביטוח שמספק כיסוי גם לנזקי גוף ורכוש.

עניין נוסף שחשוב להזכיר זה שחברות סטארטאפ רבות יוצאות מנקודת הנחה שבשלב הראשון, כאשר עדיין אין להן מוצר בשיווק, ניתן לחסוך את הביטוח הזה. זה לא מדויק, כי הביטוח הזה נותן מענה גם להרבה תרחישים שיכולים להתממש כבר בשלב הפיתוח (כמו למשל, סוגיות של קניין רוחני) וגם בשלב הפיילוט, בו החברה מעניקה רשיונות שימוש לתוכנה בתשלום סמלי, אם התוכנה תגרום לנזק החברה עדיין תהיה חשופה לתביעת נזיקין.

ביטוח דירקטורים

המטרה של הרבה חברות סטארטאפ וטכנולוגיה היא להתחבר לשוק ההון ולהנפיק בבורסה. ברגע שחברה מונפקת בבורסה היא הופכת לחברה 'ציבורית' וככזו היא ממנה דירקטוריון ודירקטורים האמורים לתפקד כסוג של שומרי סף מטעם מחזיקי המניות ולוודא שהחברה מתנהלת כשורה. המציאות מלמדת שהדירקטוריון והנהלת החברה חשופים לתביעות מסוגים שונים. בכל כשל כלכלי, מוצרי, ניהולי, כמו גם חשד לפלילים – הדירקטוריון הוא מי שאמור להיות הנושא באחריות. מה שאומר שהוא גם הכתובת לתביעות. ביטוח דירקטורים ונושאי משרה נועד להגן עליהם במקרים כאלה. הן בכיסוי ההוצאות המשפטיות והן בתשלום הפיצויים במקרה והתביעה תסתיים בפשרה או בפסק דין שמקנה פיצויים לתובע.

במאמר מוסגר נציין שבשנים האחרונות הביטוחים האלה הוכיחו את עצמם שוב ושוב. למעשה, זה הגיע לכדי זה שחברות הביטוח נאלצו להעלות את הפרמיות על ביטוחי דירקטורים ונושאי משרה במאות אחוזים, מה שגרם לטלטלה עצומה בשוק והחלטה של הרבה מאוד חברות טכנולוגיה לזנוח את הביטוח הזה ולחפש פתרונות אחרים. למשל, רק לאחרונה הודיע אילון מאסק, המייסד ובעל השליטה בתאגיד "טסלה" כי החברה תפסיק את ביטוח הדירקטורים ובמקום זה כל דירקטור יקבל כתב שיפוי אישי שמאסק עצמו חתום עליו. לא ניכנס פה לעובי הקורה, רק נציין שמעט מאוד מנכ"לים הם בעלי כיסים עמוקים כמו שיש למאסק וכי הוויתור על הביטוח והפתרון של שיפוי מצד הבעלים והחברה יוצר שלל בעיות אחרות וניגודי אינטרסים. לכן, למרות הגידול החד בעלות הפוליסות של ביטוח דירקטורים ונושאי משרה, מומלץ לחברות סטארטאפ שפועלות במסגרת דירקטוריון לא לוותר על הכיסוי הזה.

ביטוח סייבר

לפני עשרים שנה אם הייתם אומרים את צירוף המילים 'ביטוח סייבר' אף אחד לא היה מבין על מה אתם מדברים. מדובר בדוגמה יפה על האופן שבו שינוי במציאות הטכנולוגית יוצר קטגוריית ביטוח חדשה לגמרי.

אין טעם להכביר מילים על איומי סייבר בהקשר של חברות סטארטאפ וטכנולוגיה. מדובר בארגונים שחשופים לאיום הזה באופן קבוע. ריגול תעשייתי, חבלות סייבר, התקפות כופר הם חלק מהמרחב הדיגיטלי החדש וכל חברה שמחזיקה בדאטה חשופה למספר הולך וגודל של סיכונים ואיומים. ביטוח הסייבר נועד לתת מענה בדיוק לבעיה הזו, שרק הולכת ומתרחבת בכל שנה, ומעניק שקט לחברה המבוטחת במקרה שאיום סייבר יגרום לה נזק כלכלי או יחשוף אותה לתביעות.

ביטוח נסיעות לחו"ל

הסקירה הזו אמנם נכתבת בעיצומם של 'ימי הקורונה' שהפכו עבור רבים, גם בסקטור העסקי, את הביקור בנמל התעופה לגעגוע רחוק. כרגע לא ברור מה ילד יום וייתכן שעידן הזום יוליד התנהלות עסקית שונה מאוד ממה שהכרנו עד היום. ועדיין צריך לזכור שעד לפני חודשים מעטים חברות הסטארטאפ והטכנולוגיה היוו חלק משמעותי בנוסעי התעופה האזרחית. המציאות הגלובלית ויחסי הגומלין בין ובתוך התאגידים הגדולים יצרו דינמיקה של הרבה מאוד נסיעות לחו"ל. למרות הקורונה, מוקדם להספיד את הדינמיקה הזו. נסיעות לחו"ל דורשות הקצאת משאבים לביטוח. אחרי הכול לא סביר שעובד יישא בעלויות ביטוח של נסיעת עבודה. פתרון חכם שחברות סטארטאפ  רבות אימצו היה רכישה של ביטוח נסיעות בשיטה של 'בנק ימים'. השיטה הזו גם מקילה את ההתנהלות הפנימית בחברה ומקטינה את הבירוקרטיה וגם מאפשרת לחסוך הרבה מאוד כסף, כי כאשר קונים מראש בנק של מאות או אלפי ימים ניתן להוריד את העלות פר יום ביטוח (ולחסוך הרבה מאוד כסף) וגם לקבל הרחבות אטרקטיביות.

זה, על קצה המזלג, על ביטוח לחברות סטארטאפ. כמובן שכל חברה היא מקרה פרטי הדורש התאמה ספציפית של חבילה. ההמלצה היא לפנות לסוכן ביטוח שמתמחה בביטוחים עסקיים ויתפור עבור חברה ועסק את החבילה ביותר.